פסק-דין בתיק ת"א 11407-06-09

האם חל הכלל בדבר מעשה בית דין ביחס לממצאים שנקבעו בפסק דין שניתן בהתדיינות קודמת בין חלק מהצדדים לתובענה זו, באופן כזה שניתן לבסס הכרעה בתובענה זו על ממצאים אלה?

וככל שיש להשיב על השאלה הקודמת בחיוב - האם יש תחולה לכלל בדבר מעשה בית דין אף בנוגע לנתבע 2, אשר לא היה בעל דין בהתדיינות הקודמת?

אלו הן שתי השאלות המרכזיות המונחות בפניי להכרעה.

רקע:

1.         התובעת, גטאור ייזום ושיווק בע"מ (להלן: "גטאור") והנתבעת מס' 1, פוליאקספורטן בע"מ (להלן: "פוליאקספורטן"), הינן חברות אשר עסקו בייבוא ושיווק מוצרים לבניה. ביום 1.1.2004 התקשרה גטאור בהסכם בלעדיות עם פוליאקספורטן (להלן: "ההסכם"),  במסגרתו התחייבה זו האחרונה, כי גטאור תשווק בישראל באופן בלעדי את מוצרי חברת אלכימיקה מיוון (להלן: "אלכימיקה"), מוצרים בתחום האיטום, הציפוי וההדבקה.

2.         בין גטאור ופוליאקספורטן התנהל הליך משפטי קודם בבית משפט זה (ת.א. (שלום, חיפה) 3382/05 - להלן: " ההליך הקודם"), במסגרתו הגישה פוליאקספורטן תביעה כספית כנגד גטאור בטענה לחוב כספי שזו חבה לה בגין מכירת מוצרים.

3.         במסגרת ההליך הקודם הודתה גטאור בקיומו של עיקר החוב הנטען כנגדה, אך טענה להפרת ההסכם ע"י פוליאקספורטן והעלתה טענות קיזוז בשל נזקים והפסדים שנגרמו לה לטענתה בשל הפרת ההסכם.

4.         בפסק הדין בהליך הקודם, אשר ניתן ביום 25.7.2007 ע"י כב' השופט א' אליקים (להלן: "פסק הדין"), נקבע כי פוליאקספורטן הפרה את ההסכם וכי על פוליאקספורטן לפצות את גטאור על נזקיה והפסדיה עקב הפרתו (סעיף 20 לפסק הדין).

5.         בית המשפט קבע בפסק הדין כי גטאור זכאית, לכל הפחות, לסך של 217,569 ש"ח, בגין נזקי הפרת ההסכם, ומאחר וסכום תביעתה של פוליאקספורטן (בסך 104,408 ש"ח) היה נמוך מסכום זה, הרי שסכום התביעה התקזז במלואו והתביעה בהליך הקודם נדחתה.

            לכל הפחות, על שום מה?

גטאור העלתה טענות קיזוז על בסיס כמה רכיבי נזק שנגרמו לה לטענתה עקב הפרת ההסכם ע"י פוליאקספורטן, בסכום מצטבר העולה במידה ניכרת על סכום התביעה כנגדה. בית המשפט נדרש בפסק הדין אך לשלושה רכיבי נזק מתוך הרכיבים הנטענים, ואלו הם:

א. סך של 57,639 ש"ח - בגין מחצית מעלויות תערוכת "בילדקס" בשנת 2004 (סעיפים 21-24 לפסק הדין);

ב. סך של 127,800 ש"ח - בגין הפסד רווח בפרוייקט מנהרת הרכבת מודיעין - נתב"ג (להלן: "מכרז מודיעין"), עקב הפרת התחייבות לבלעדיות (סעיף 25 לפסק הדין);

ג. סך של 32,400 ש"ח - בגין אי מתן הודעה מוקדמת (סעיף 26 לפסק הדין).

מאחר ובית המשפט קיבל את טענות גטאור לגבי שלושת הרכיבים הנ"ל, וסכומם המצטבר עלה על סכום התביעה, בית המשפט לא ראה צורך לדון בטענות גטאור בדבר נזקים נוספים.

6.         פוליאקספורטן הגישה ערעור על פסק הדין והערעור נמחק בהמלצת ערכאת הערעור (ע"א (מחוזי, חיפה) 4896/07 מיום 4.11.2008, בפני כב' השופט י' עמית).

7.         בהמשך לפסק הדין הוגשה התביעה דנן, במסגרתה מבקשת עתה גטאור לחייב את פוליאקספורטן ואת מנהלה ובעל השליטה בה, הנתבע מס' 2 (להלן: "הנתבע"), לשלם לגטאור את היתרה, לאחר הקיזוז, של הסכום שנקבע בפסק הדין כמשקף, לכל הפחות, את נזקי גטאור בגין הפרת ההסכם.

טענות הצדדים:

8.         גטאור טוענת, כי פסק הדין מהווה מעשה בית דין וקביעותיו מחייבות ביחסי הצדדים. על כן, פוליאקספורטן חייבת לפצותה על כל הנזקים שנגרמו לה - אשר בהתאם לקביעה בפסק הדין מסתכמים לסך של 217,569 ש"ח לכל הפחות - ופוליאקספורטן מנועה ומושתקת מלהעלות כל טענה כנגד קביעה זו.